על הפיזור והפער שבאים עם האפשרות

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלי, כשמתעוררת ההשראה ורוח ה"הכל אפשרי" מתחילה לנשב במחוזותי, פעמים רבות מגיעים ביחד איתה אינספור רעיונות גאוניים ש"רוצים לקרות". "צצים" המון פרוייקטים "כמעט גמורים". ספרים שזקוקים רק לקצת עריכה, סדנאות שאני רוצה עוד להעביר, וחלומות גדולים, מדליקים ובלתי ממומשים. ביחד עם רוח ההשראה במרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות – מגיעים אינספור פוטנציאלים נהדרים וברי קיימא שיכולים להתממש ו"מתיישבים" לי על הצומת עם הצעד האחד הבא.

בתוך רגעי ההשראה והאפשרויות החדשות – מתגלה הפער בין המצוי לרצוי.

פער שקיומו לפעמים הוא בלתי נסבל עבורינו פער שלעיתים מכווץ לנו את הבטן וגורם לנו להרגיש שהצעד האחד הבא הוא לא באמת משמעותי. שהוא לא באמת ישנה. שהוא לא מספיק בשביל לקדם אותנו אל החלום ההוא שבוער בעצמותיינו.  

פעם כשזה היה קורה לי – הייתי מתחילה לעשות המון פעולות מתוך הפחד. הייתי "מתפזרת לכל עבר" ומוציאה המון אנרגיה שלא קידמה אותי במציאות והביאה אותי לתסכול. אח"כ עברתי לקיצוניות ההפוכה ובמקום לעשות עוד צעד אחד קדימה – חדלתי. עצרתי. האפקטיביות שלי ירדה משמעותית. ההשראה פינתה את מקומה לתלונה על אי ההתקדמות שלי. וככל שהתלונה גדלה, כך האפקטיביות ירדה...

הפער הזה הוא מנת חלקו של כל אחד:

שיש לו חלום, או מטרה שלא היו קיימים לפני כן.

שיש בו ערך רב שבוער לצאת החוצה.

המאמין שכן, זה אפשרי ליצור משהו חדש בתכלית.

המוכן לצאת מאיזור הנוחות שלו וללכת למחוזות חדשים שלא היה בהם בעבר.

ברגע שהאפשרות תהיה נוכחת במרחב שלכם - יהיה לכם פער בין המצוי והרצוי שלא היה פה לפני כן ומיד חוסר הידיעה שלכם יגדל משמעותית.

ואז נשאלת השאלה:

מי אני בחוסר הידיעה?

מי אני שם באותו המקום שגורם לי חרדה ופיזור דעת?

מי אני כאשר אני יוצאת מאיזורי הנוחות שלי?

במה כדאי לי להתמקד בתוך אותו מרחב נפלא ומחריד של אפשרויות?

ואיך למרות הפיזור, למרות הפוטנציאלים הלא ממומשים, למרות הפחד מהלא נודע ולמרות אי הידיעה – אני עדיין יכולה לעשות את הצעד האחד המיטיב הבא ולהתקדם בהגשמת המציאות שעליה אני חולמת?

מתוך התנסות אישית בעקרונות ההרמטיים אותם אני מלמדת ב"יסודות האלכימיה" - פיתחתי מודל שאני קוראת לו: Playing catch with the All. או בעברית: לשחק מסירות עם היקום.

והנה 3 נקודות מהמודל הפשוט והנהדר הזה, המאפשר לנו לעבור ממרחב האפשרויות הבלתי מוגבלות, דרך הפער אל הצעדים הבאים המיטיבים עבורינו: 

הנקודה הראשונה היא: באופן טבעי מהיותנו בני אדם, יש לנו כזה קטע המביא אותנו להשקיע אנרגיה בלהמנע מהדברים מהם אנחנו מפחדים.

היציאה מאיזורי הנוחות שלנו – הדורשת מאיתנו לעשות דברים חדשים בדרכים חדשות – מעוררת בנו באופן טבעי פחד וחרדה. ואלו מתבטאים במחשבות מלאות דאגות וחששות מהעתיד הצפוי לנו.

מאחר ואנחנו לא יודעים – התודעה שלנו מנסה להשיג וודאות על ידי התמודדות מול אותן הבעיות עמם התמודדנו בהצלחה בעבר. ואז – נחדול להתקדם לעבר הלא ידוע. נעצור. ונתחיל מבלי לשים לב לעשות פעולות המבטאות את המצב המנטלי שלנו. וכך – מבלי משים, אנחנו נוגעים במציאות הפיסית, מתקשרים, בוחרים ופועלים מתוך הפחד – ויוצרים שוב את אותו התרחיש שהיה פה לפני כן, רק בשביל לנסות להמנע מהלא ידוע.

אז מה עושים עם זה? קודם כל: לחדול לפעול מתוך הפחד והדאגה. לעצור ולהוריד את הפעולות המציאות הפיסית למינימום ההכרחי. ואז פשוט תשאלו את עצמיכם: מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות? ואז – מה יקרה? ואם זה יתממש - אז מה יקרה?  

אם תמשיכו לשאול את השאלה ותלכו קדימה בזמן תראו שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא לא כל כך נורא כמו שהוא מרגיש...

בין אם אתם מפחדים מפשיטת רגל, או שאתם מפחדים שתכשלו כשלון חרוץ ואף אחד לא יאהב אתכם – ברוב המכריע של המקרים – עוד שנה. עוד שנתיים – אתם תהיו בסדר. תסתכלו לפחדים שלכם בעיניים. תכירו אותם. תראו איך הם גורמים לכם להרגיש. זו הדרך היחידה "לפרק" אותם ולקבל את האינפורמציה שיש בתוכם.

אחרי שהבנתם מהו באמת התרחיש הגרוע ביותר – לפני שתוכלו להמשיך קדימה אל הלא נודע  

עליכם לקבל את זה שיכול להיות שאתם תעשו כמיטב יכולתכם – ועדיין התרחיש הגרוע ביותר יקרה.

היכנעו לאמת – שאין לנו באמת שליטה על כלום לפני שתצאו לדרך.

אנחנו יכולים לעשות את המיטב שלנו – והמציאות יכולה לצחוק לנו בפרצוף באותה המידה שהיא יכולה להפתיע אותנו לטובה ולעטוף אותנו בכל טוב. בכל מקרה זו לא סיבה להימנע מלהגשים את חלומותינו.

אז הדבר הראשון שאנחנו עושים בפער זה: לעצור ולהפסיק להתנגד לתרחישים הכי גרועים ולפחדים שלנו. אנחנו נותנים לשיחות, לרגשות ולתחושות שלנו מקום מלא ומקשיבים מה מתחולל בגופינו.

לפעמים הפחדים שלנו מצביעים על שיחות שאליהן שעלינו לשים לב ולטפל לפני שנוכל לצאת לדרך. לפעמים הם מזהירים אותנו מהסכנה שבלא נודע.

הנקודה השניה היא: מהי הכמיהה העמוקה שלכם בפער? לכל אחד מאיתנו יש כמיהה עמוקה לחוות את החוויות הנגזרות מהגשמת חלומותינו. יכול להיות שאני כמהה לשלווה, לנינוחות, לאיזון או להשראה. אולי אני כמהה לבטחון, או לחופש

בכל מקרה בפער בין המצוי לרצוי חבויה כמיהה עמוקה שתתממש אם נצליח לממש את החלומות והמטרות שלנו.

כדי לגלות את הכמיהה העמוקה שלכם שאלו את עצמיכם:

איך ארגיש כשאפתור את הבעיה/ אשיג את המטרה או אגשים את החלום?  איזו חוויה זה ייצר אצלי אם אצליח להדביק את הפער ולייצר את המציאות אותה אני רוצה?

בחרו לכם בין 1 ל 3 איכויות המייצגות את הכמיהה העמוקה שלכם. האיכויות האלו הופכות להיות המצפנים שלכם מעתה והלאה. עליכם להתמקד, לתעדף ולבחור בפעולות התומכות בכמיהה העמוקה שלכם. 

הנקודה השלישית היא: שימו לב איך אתם נוגעים במציאות!!! שאלו את עצמיכם: מי אני בעת שאני מדבר/ת, בוחר/ת, מתעדפ/ת ופועל/ת? התנהגות היא ה-שפה המחוללת את מערכות היחסים ואת התוצאות שלנו. המציאות שלנו תמיד תשקף לנו חזרה את הדרך שבה אנו מתנהלים בה. אם ניגע במציאות מתוך הפחד – נייצר עוד ועוד ממנו. אם ניגע בה מתוך שלווה, איזון, אהבה עצמית או נינוחות – נייצר עוד מאלו. עליכם לוודא שאתם נוגעים במציאות בפעולות ובדרכים המבטאים, מחזקים ומקרבים אתכם לעבר הכמיהה שלכם.

 למה זה חשוב? 

מכיוון שאצלנו בתודעה הכמיהה העמוקה מקושרת להגשמת חלומותינו – ולכן, אם היא נוכחת שם בתוך בסיס הפעולות שלנו – התודעה תמשיך לקחת אותנו קדימה להגשימה עוד ועוד.

וגם בגלל שהתוצאות שלנו לא ייקבעו לפי כמות הפעולות. התוצאות שלנו ייקבעו תמיד לפי איכות הפעולות כאשר אנחנו פועלים מתוך הכמיהה העמוקה שלנו - מתוך המצב המנטלי המסמל את המצב המיטבי שלנו - אנו נוטים יותר לבחור בפעולות איכותיות.

אם תחשבו על זה לרגע תראו שזה דיי פשוט – במקום להיות מחוברים למה שאיננו, להתנגד אל הלא ידוע ולפעול במציאות מתוך הפחד,

אנחנו עוצרים. מבינים מה הכמיהה העמוקה שלנו ומוודאים שאנחנו נוגעים במציאות הפיסית מתוכה.

אנחנו עושים פעולות שיש להן תהודה ו"מדברים את השפה" הדרושה ליצירת תוצאות במציאות הפיסית.. אנחנו מכניסים את הכמיהות הראשוניות שלנו לתוך מערך השיקולים וסדרי העדיפויות. וכך – יש לנו "מצפן" לפעולות שלנו.

אתם יכולים להשתמש בזה בשביל להחליט מהו הצעד האחד הבא עבורכם, ובשביל לייצר תנועה מיטיבה מבפנים החוצה - המייצרת אינרציה שתומכת בכם לבצע פעולות המקדמות את הגשמת רצונותיכם, מאוויכם וחלומותיכם.

בברכת אפשרויות גדולות, פערים גדולים, נשימה גדולה ואומץ.

ציפור