על פרפקציוניזם והגשמה

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

בעברי הייתי פרפקציוניסטית מדופלמת. הייתי נטפלת לפרטים הכי קטנים ולא משמעותיים כאילו הם יבטיחו לי שהמציאות תלך לפי התוכניות.

היום אני מבינה לעומק איך הפרפקציוניזם יכול לעכב, לעצור ואפילו לתקוע אותנו מלהגשים את החיים אותם אנחנו רוצים.

כאשר הייתי נצמדת לתוצאה המושלמת (שכמעט אף פעם לא באמת מתממשת), אז הייתי מתמהמהת מלעשות את הפעולה הדרושה בגלל שעל כל פעולה היו כ-ל כ-ך הרבה משמעויות. ובאופן ספציפי הייתי נמנעת מלעשות פעולות שקשורות למציאות הפיסית – כמו לגשת למועד א' במבחן שלא הייתי מוכנה אליו, או כמו לפרסם תאריכים לסדנא שרציתי לפתוח.

כבר שנים שאני מודעת לעניין והתמתנתי מאד. למדתי לשחרר את השליטה ולהפריד בין עיקר לתפל. למדתי לנשום, לראות את ההתקדמות בצעדים הקטנים ולשחרר את הציפיה שהמציאות תציג את עצמה לפי הציפיות שלי – כי היא לא. היא אף פעם לא. הבנתי כמה מלא אנרגיה השקעתי בנסיון לשלוט על כל פרט קטן וכמה מעט תוצאות היו לי ביחס למאמץ. והבנתי שהרבה פעמים העדפתי לא לצאת לדרך רק בגלל שידעתי מראש שהציפיה הלא מציאותית שלי – שזה יהיה מושלם – לא באמת תתממש. פספסתי המון הזדמנויות בגלל זה. חלמתי המון חלומות שלא יצאו אל הפועל והלכתי בדרכים ארוכות וקשות בגלל אותו רצון לשלוט בנסיבות הבלתי ניתנות לשליטה.

ב-13 שנים האחרונות אני לומדת איך ליצור מציאות בקלות. אני מאמנת תודעתית ועשיתי אלפי שעות של עבודה על עצמי.

כמו כל בנאדם – גם אני שוכחת. גם אני לפעמים מוצאת את עצמי חושבת, מדברת ומתנהגת בדרכים לא הגיוניות והנה דוגמא לפניכם:

ינואר 2015. יום שני. 08:00 בבוקר באופיס דיפו. עוד שעתיים נפתחת בבייתי קבוצת מנטורינג למאמנים וגיליתי בערב לפני שהטושים של הלוח המחיק התייבשו. אז באתי לקנות טושים.

עומדת מול הקיר של הטושים. לפני חפיסה בסיסית עם 4 טושים ומחק. 25 ₪. מימיני חפיסה ממותגת עם 6 טושים ומחק. יותר צבעים. 39 ₪. אני עומדת מול הקיר ומתמהמהת – מה לקנות?

לפתע שמה לב לשיח ער שמתחולל בראש שלי:

אני: קחי את הטושים היקרים, זה העקרון הגבוה ביותר – לכי על מחלקה ראשונה לאורך כל הדרך והבריאה תגיב בהתאם.

אני: מה את צריכה צהוב וסגול? מספיק 4 צבעים.

אני: יש לך את הקורס הכי איכותי, אז קחי את הטושים הכי איכותיים הם הולמים אותך.

אני: תהיי פשוטה. את אוהבת פשטות. לכי על הדבר הפשוט.

אני: זה כולה 15 ₪ הבדל. מה הבעיה שלך?

ואז שמתי לב שאני מבזבזת זמן יקר על ההחלטה ושאלתי את עצמי: מה איילת השחר הייתה עושה?

איילת השחר (בתוך הראש שלי): יאללה!!!! הרגת אותי כבר עם הטושים שלך. כולה טושים!! כמה זמן את מבזבזת על השטות הזו? כמה???

אני: חוטפת חפיסת טושים מהקיר והולכת לשלם.

ואחרי ששילמתי, בדרך הביתה גיחכתי לעצמי על עצמי. כי הבנתי שהנסיון לשלוט על כל פרט קטן, מבטל את ההבחנה בין עיקר לתפל והביאה אותי לחשוב שאיכות הטושים קשורה באיזושהי צורה לאיכות הקורס.  ושתכלית הטושים היא לכתוב על הלוח מילים אותם הנוכחים יוכלו לקרוא. זה כל העניין. הטושים לא מגדירים אותי. הם לא מגדירים את איכות הקורס שלי. הצחיק אותי שהענקתי המון משמעות לפרט קטן כל כך כמו הטושים. והבנתי שזוהי אחת הסיבות שהרבה מאיתנו לא באמת הולכים קדימה.

כי יש לנו ניסיון שהציפיות שלנו לגבי המציאות לא מתממשות בדרך שתכננו, אנחנו חווים תחושת כשלון על בסיס קבוע, אנחנו רוצים יותר מדי וודאות לפני שאנחנו יוצאים לדרך, אנחנו שמים המון משמעות על פרטים קטנים, אנחנו מסתכלים הרבה פעמים על מה שלא עובד הרבה יותר מאשר על הדברים שכן עובדים, ואנחנו רוצים 100%. מה שאף פעם לא קורה. ואז אנחנו יכולים להתייאש עוד לפני שיצאנו לדרך.

אז תזכרו          

• גם 50% עדיפים מכלום.
• אם תלכו למחוזות חדשים – לא תדעו מה הולך לקרות – זה חלק מכל יצירה חדשה.
• תפרידו בין דברים שאם כן יכולים לשלוט עליהם לבין כאלו שלא.
• ותזכרו שהמציאות נוצרת צעד אחרי צעד.

רוצים ללמוד כיצד לפעול צעד אחרי צעד במציאות מתוך התמסרות, הקשבה ודיוק? הצטרפו אלינו לקורס יסודות האלכימיה הקרוב