להיות ההורה של הילד/ה שבתוכי

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

כמאמנת עסקית, למדתי שחשוב להתבהר בנודע לרצונות ולמטרות שלנו. למדתי שחשוב לתכנן ולמדוד ושיש קשר ישיר בין מידת הניקיון לבין התוצאות. למדתי שבשביל לייצר מציאות – עלינו להיות בקשר עם המציאות ולדעת מה באמת קורה בה מבחינת אנרגיה, יחסים וכספים. כלומר: נסדר את המציאות – והתוצאות לא יאחרו להגיע.

דיברתי במונחים של "לקחת אחריות" ו"להיות מחוייב". התמקדתי בחזון, בערכים, בפערים ובתוכניות.  

לא ידעתי שמונחים כמו "אהבה עצמית" ו"הילד הפנימי" הם כל כך רלוונטים להצלחה שלנו, ומהווים את השיחות הכי פורצות דרך שהכרתי. למעשה, בתחילת הדרך המקצועית שלי לא העזתי אפילו לדבר על דברים כאלו "רוחניים" עם רוב הלקוחות שלי, או עם עצמי.

לאורך השנים, בעבודה עם מאות בעלי מקצועות חופשיים, יזמים ומנהלים הבנתי לעומק את משמעות המילה אחריות. באנגלית: Response-ability- יכולת תגובה.

הבנתי שכולנו שואפים לקחת אחריות. כולנו רוצים לומר ולעשות את מה שאמרנו. לכולנו יש כמיהה ליחסים טובים עם עצמינו ואנחנו רוצים להרגיש שאנחנו משפיעים בצורה חיובית על החיים שלנו.

המקומות שבהם אנחנו "לא לוקחים אחריות" הם המקומות בהם אנו מרגישים חסרי אונים לגבי היכולת שלנו להשפיע על המציאות 
משהו בנו אולי לא מאמין שאנחנו באמת יכולים לשנות. ואז אם מישהו אומר לך "קח אחריות", הוא רק מגדיל את האשמה והתלונה שכבר יש שם בכל מקרה. וככל שהאשמה והתלונה גדלות – ככה חוסר האונים גדל ויכולת התגובה שלנו יורדת בהתאם...

לאורך השנים, הבחנתי שבתוך כל אחד יש ילד פנימי שלמד להגביל את עצמו בשביל להיות שייך ונאהב. בתוך כל אחד יש ילד פנימי שצמצם את הווייתו האינסופית למוסכמות החיים.

כשהתחברתי מחדש לילדה הפנימית שיש בתוכי הייתי מופתעת מכמויות הבושה שיש לי לגביה. אבל ככל שנתתי לה דרור ומקום, הבנתי גם כמה שהיא חכמה. היא זו שרואה את העולם בעיניים של ילדה ומעזה. היא זו שחולמת על עתיד טוב יותר ומחוברת לחוכמת הגוף שלה. היא זו שבוכה, מתרגשת, ומשחקת כאילו אין דאגות בעולם.

כשנהייתי אמא לביתי, התחלתי לשים לב איך אני מתייחסת לילדה שבתוכי. כמה "לא" ו"אי אפשר" אני אומרת לה. גיליתי שאני מדברת אליה בצורה נוראית. כל הזמן התלוננתי למה היא לא עושה ולחשתי לה באוזן שבמילא שום דבר לא ישתנה.

תכ'לס - התביישתי בה והסתרתי אותה ואת חוכמתה. ביקרתי אותה בכל הזדמנות. דיכאתי אותה ולא נתתי לה מקום לצאת החוצה ולשחק. 

האמת –  נחרדתי לקרוא את הטקסטים שכתבתי ברגעים חשוכים של שכחה ולקרוא את השיחות המקטינות ומלאות הבושה שהיו בי. נאלצתי להתבונן על המחשבות והמילים שלי ולהודות שלא הייתי מעזה לדבר כך לאף אחד אחר. הבנתי שאני - כמו הרבה אנשים אחרים - מתייחסת לעצמי זוועה ואז מצפה מעצמי לצאת לעולם בביטחון ולפרוץ את הגבולות.

אז למה אני כותבת לכם את זה?

כי אני מזמינה אתכם לשאול את עצמיכם – איך אני מדבר/ת לעצמי?

ואם אני ההורה של הילד/ה הפנימי/ת שבי – איך אני "מגדל/ת" אותי? האם אני מטפח/ת, אוהב/ת ומעודד/ת אותי? או שאני רודה, מתלוננ/ת, מקטינ/ה ומסתיר/ה?

למדתי כל כך הרבה שיטות רק בשביל לגלות שבסופו של דבר - הכל מגיע תמיד לשאלה אחת בסיסית

האם אני מוכנ/ה לאהוב את עצמי באמת ובתמים רק מעצם היותי?

לא מתוקף התפקידים שאני ממלא/ת. 
לא בגלל התוצאות שאני משיג/ה. 
לא בזכות הערך שאני נותנ/ת לעולם, או מתוקף היותי אמא, בת זוג או בת.

פשוט לאהוב את עצמי – כמו שאנחנו רוצים לאהוב את הילדים שלנו – אהבה בטוחה ללא תנאי.

מברכת אתכם שחייכם יהיו מלאים במעשים של אהבה עצמית ודיבור רך ומטפח עם הילדים הפנימיים שבתוככם.
שתתנו לעצמיכם דרור ומקום – להשתובב ולצאת לשחק.
שתהיו קשובים לרצונות האותנטים שיש בכם ושתזכו לראות את העולם לפחות לכמה רגעים דרך אותם עיניים סקרניות וראשוניות של הילדים החכמים שבתוככם.

"תגדלו" את עצמיכם באהבה. תתחילו לדבר אליכם יפה - ותראו איך נוצרת הלימה בין הבפנים לבחוץ.

באהבה,

ציפור

לקורס שנותן לכם רשות, מייצר יחסים טובים בינכם ובין עצמיכם, מגדיל את החמלה ומספק כלים שיאפשרו לכם לייצר צעד אחרי צעד את החיים שאתם באמת רוצים יסודות האלכימיה