גם גם וגם

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

תתמקדי, אל תתפזרי. יש לך יותר מדי רעיונות, תחליטי מהו הדבר שאותו את רוצה ללמוד ולעשות ותדבקי אליו.

את לא רצינית. את לא מפוקסת. את לא אחראית. את לא בסדר. את לא מתאימה! את בינונית".

אלו היו רק חלק מהקולות שליוו אותי רוב חיי. גם כשהייתי בת 35 – עם קריירה של כ-8 שנים כמאמנת לבעלי מקצועות חופשיים הרגשתי כמו "הפוטנציאל המבוזבז" ההוא. אני זוכרת שיחה עם חבר טוב שהכיר אותי היטב בה אמרתי לו: איזה כיף לך שאתה יודע את ה-דבר שאתה מבריק בו, הלוואי שהייתי בנעליים שלך. אני אמנם עושה הרבה דברים, אבל אני כזו ממוצעת, בינונית. לא מספיק ממוקדת.

אני זוכרת שהוא הרים גבות, פתח עלי זוג עיניים כחולות ואמר לי: מה אמרת? את בינונית? על מה את מדברת? הוא אמר לי שלקח לו כמה רגעים להבין שאני מדברת על עצמי כי בעיניים שלו הייתי מבריקה במה שאני עושה.

היה שם רגע אחד שבו הרגשתי במלוא עוצמתה את קטנותי. התכווצתי. והבנתי שאני לא רואה את עצמי נכונה. הבנתי שיש פער גדול בין התפיסה שלי את עצמי לבין המציאות שלי. ויותר מכל הבנתי שגדלתי עם תחושה פנימית עמוקה של חוסר פנימי. כאילו מי שאני זה לא מספיק. לא מתאים. הדרך שלי הייתה נראית לי לא מספיק מהירה, ממוקדת, בעלת ערך ונכונה. תכל'ס – לא הבנתי מי אני. לא סמכתי על נטיות ליבי. הרגשתי מוזרה וזרה לעולם ולעצמי.

אחד הדברים שאני עושה עם הלקוחות שלי כבר שנים זה לרדת לשורש של היעוד שלהם. ואני שואלת אותם: מה רצית ללמוד כשהיית ילד? כי כשאנחנו ילדים – עדיין יש בנו את הניצוץ החולם ההוא שעדיין לא למד על הקשיים, האתגרים, שברונות הלב והאכזבות בעולם הזה. הילדים שבנו מעיזים לחלום חלומות חופשיים ובמקום להגיד כמו אנשים מבוגרים ומיושבים למה לא, הילדים שבנו שואלים: למה לא?

אז אני רציתי ללמוד מ-ל-א דברים. התעניינתי באדריכלות, משפטים, תקשורת, מנהל עסקים, אימון גופני, קונדיטוריה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה ואפילו חככתי בדעתי ללמוד כלכלה (ישמרני השם). ובאמת למדתי מלא דברים. התחלתי תארים בתקשורת ופסיכולוגיה, בריפוי בעיסוק ובמנהל עסקים. עשיתי מכינה באוניברסיטת תל אביב ובסופו של דבר לקח לי משהו כמו 4.5 שנים לסיים תואר במדעי ההתנהגות. אחר כך למדתי למעלה מ-15 תוכניות וקורסים מתחום המנטורינג העסקי, האימון הרוחני, אימון צוותי, הנחיה, NLP, EMF ותטא הילינג. אפשר היה לחשוב שזה יותר מדי...

היום אני יודעת שנטיות ליבי לא שיקרו לרגע. היעוד שלי שזור בכל אותם דברים שרציתי ללמוד. היום אני יודעת שהמוזרות שלי ומה שפירשתי כחוסר התאמה מתאימים בול לחיים אותם ליבי רוצה לחיות. היום אני יודעת שלריבוי תחומי העניין שלי – יש תכלית. אחרי שליוויתי המון אנשים והייתי עדה להמון צמתים בהם "הנקודות נפגשות", הבנתי שמה שנראה לנו כמו פיזור. התהליך היצירתי שלנו – שלפעמים אנחנו לא מוצאים בו את הסדר המיוחל, תחומי העניין ותשוקות הלב שלנו – לכל אלו יש תכלית.

אני אלכימאית. חוקרת התודעה והמציאות. יוצרת יש מאין. מלמדת אנשים להתחבר לעצמם. לעוצמותיהם, לכשרונותיהם וליעודם. אני ספורטאית. מחברת בין הרוח לחומר. אני כותבת. אני מנחה ודוברת ציבורית. מאמנת בעלי מקצועות חופשיים יחידים וצוותים. אני אמא. בת להורי. שותפה. אני חברה לאנשים הקרובים אלי. אני ברנרית. אני אמזונה גדולה וילדה קטנה. אני מורה רוחנית ותלמידה. אני גם וגם וגם וגם וגם וגם וגם. היום יש לי רשות להיות את כל מה שליבי מבקש ממני.

היום אני יודעת שלהיות גם וגם – זה חלק מיעודי.

זהו חלק בלתי נפרד מיעודם של כל כך הרבה אנשים שמרגישים שהם: לא מספיק, או יותר מדי. שמרגישים שהם פנטזיונרים, לא ממוקדים מספיק או מפוזרים. אנשים שחושבים שאין באמת מקום למי שהם. והרבה פעמים אני עובדת עם אנשים כאלו ורואה עד כמה הם לא מכירים את התהליך היצירתי הגאוני שלהם עצמם. עד כמה הם שבויים בהנחת העבודה שאנחנו חייבים לבחור – או זה או זה. אני רואה כמה הרבה מאיתנו מצמצמים ומסתירים את החלקים המבריקים שיש בתוכנו בגלל שזה "לא הגיוני", או "לא פרקטי". ומה שהבנתי לגבי האנשים האלו (שהם בעצם אני) זה שהם לא נותנים לעצמם רשות לבוא לידי ביטוי אותנטי. בין היתר בגלל שהם לא יודעים שהעסקים הרווחיים, המוצלחים, והיציבים ביותר הם עסקים המאפשרים ביטוי אותנטי לבעליהם. כאשר העסק שלנו נובע מתשוקת ליבנו – אנחנו מכוונים לתת בו את הערך אותו נועדנו לתת. ומה שזה אומר זה שנהיה מעולים במה שאנחנו עושים. בנוסף לזה – כשאנחנו מגשימים את יעודנו – אנשים "מריחים" את זה ורוצים לעבוד איתנו.

כשאנחנו נותנים לעצמינו רשות, אזי מגיעות הדרכים בהן עוד ועוד מהמיומנויות ומהכישרונות שלנו יכולים לבוא לידי ביטוי. כשאנחנו נותנים לעצמינו רשות, אנחנו יכולים להיות קשובים לדרכים אלו במקום להתלונן ולהיצמד לכל מה שלא קורה. זה דורש מאיתנו להניח הנחות יסוד של כבוד ואהבה עצמית. זה דורש מאיתנו להאמין שהדרך שלנו היא הנכונה לנו. שמשאלות ליבנו, חלומותינו ותחומי העניין שלנו – הם לא לשווא. זה דורש מאיתנו להסתכל על כל מה שיש  לנו. להיות קשובים לכל מה שבאמת רוצה לקרות ופשוט לאפשר לניצוץ הגאוני שבתוכנו להתגלות ולרקוד עם המציאות.

כן. ההגשמה דורשת מאיתנו גם עשיה. היא דורשת לאורך הדרך לפרק את כל הגם וגם הזה לפעולות קטנות יומיומיות. היא דורשת מיקוד בעת שאנחנו פועלים על תחום אחד. אבל כשיש לנו מקום ורשות להיות ולעשות את מה שאנחנו באמת רוצים – אז הקושי לא חייב להיות חלק מהדרך.

כי התודעה שלנו רוצה להגשים את מאווי ליבנו, היא מכווננת לאושר ולהגשמת הייעוד שלנו. אם אנחנו רק מרשים לעצמינו – אז תמיד תמיד. יש גם דרך.