כוונה מיטיבה לבוא האביב

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

האמת, החג השנה "תפס" אותי ממש שניה אחרי החורף. מצד אחד אני עדה להתעוררות, לפריחה ולשגשוג שהאביב מביא עימו, ומהצד השני, לא הספקתי "לנער את האבק" של החורף, והאביב כבר מסמן לי שינויים מרחיקי לכת בחודשים הקרובים. כאלו שבאים עם ריק שגדל, שאלות שנותרות ללא מענה (בינתיים) וחוסר ידיעה עסיסי. אז כשהתיישבתי לכתוב ברכה לחג הפסח, חשבתי לעצמי איך אני יכולה להשתמש בחג המקסים הזה ובמשמעות שלו בשביל עצמי. איזו כוונה אני רוצה לזרוע בשביל לאפשר לעצמי עוד מהדברים הנפלאים שהחג הזה מסמל: מעבדות לחרות. מהחורף אל האביב. מהמוות אל הלידה.

והנה הכוונה המיטיבה שכתבתי לחג החרות. אתם מוזמנים להשתמש בה. להוסיף לה, לגרוע ממנה ובעצם להפוך אותה לשלכם. קחו לכם שתי דקות שקטות. מומלץ לקרוא בקול רם, בשביל שגם תקשיבו תוך כדי J.

אני קורא/ת לכל הווייתי להופיע למרחב. לוקח/ת נשימה עמוקה ואומר/ת תודה על כל השפע שכבר מתקיים בחיי היום. (קחו כמה נשימות עמוקות ועברו בתודעתכם על האנשים האהובים עליכם, על החופש שלכם לעשות דברים, על הבריאות שישנה, על האהבה שאתם מקבלים ועל החיים. לכל אחד יש על מה לומר תודה. לתודה יש רטט עוצמתי שמייצר עבורנו עוד מאותו הדבר).

אני מאפשר/ת עכשיו לאווירת החג להכנס לתוך נשימותי. ולהביא עימה קלילות מרנינה שממלאת את נפשי. אני זורעת כוונה טהורה לאפשר לחג זה להיות עבורי סמן לחרות פנימית וחיצונית. ונותנ/ת לעצמי רשות מלאה להנות, לנוח, להגיד "לא", לאהוב את עצמי, להגשים את יעודי, לקבל ולתת אהבה ללא תנאי, לשחק, להשתובב, להתרפא וללמוד ברכות.

אני לוקח/ת נשימה עמוקה ומאפשר/ת לאביב הצבעוני, השופע, הפורח והיפיפה להיטמע בכל הווייתי. מבקש/ת מעצמי, מגופי, מרוחי, מנשמתי, מתודעתי ונפשי להיות קשובה וערה לריקוד היפיפה שהאביב מביא עימו, לפעול פעולות מיטיבות ואוהבות. מתמסרת לקצב הטבעי של החיים ומאפשרת לשפע, לאהבה, להוד ולהדר להתהוות מסביבי באופן טבעי, קליל, נינוח ומהנה.

זוהי ברכתי לעצמי. אמרתי, הקשבתי וכך הוא.